אוסקר ווילד אמר "האופנה אינה נזהרת ביחס לאינדיווידואליות של הסוגדים לה, לא אכפת לה אם הלובשים אותה הם גבוהים או נמוכים, בהירים או כהים.
לכולם היא מורה להתלבש בדיוק באותה צורה, עד שיהיה ביכולתה להמציא זדוניות חדשה."
ואני אומרת-מה שחשוב הוא שנתאים את האופנה למי שאנחנו ולא נתאים את עצמינו לאופנה!
כשאנחנו מגדירים את עצמינו- הזהות שלנו, הערכים, תפיסות העולם, היכולת להיות מחוברים למצב הרגשי שלנו, שמשתנה מעת לעת,
אז נוכל להתאים את ארון הבגדים למי שאנחנו ולא ההפך. באופן הזה ארון הבגדים ישקף את הנוכחות שלנו בעולם.
הבגדים הם כלי נוסף, דרכו אנחנו יכולים לתרגל את מי שאנחנו- כשאנחנו לובשים משהו אנחנו באותה נשימה גם אומרים לעולם משהו על עצמינו.
נירה- מנהלת ביס- שמגיעה לפגישות עם הורים עם כפכפים ולק חצי מגורד . על אף היותה איש מקצוע רציני היא משדרת הזנחה וחוסר כבוד לעצמה. היא לא ייחסה חשיבות להופעת.
בעבודה משותפת נירה הצליחה לגעת בחווית ההזנחה שעברה בחייה ולפתח כבוד לעצמה,שבא לידי ביטוי גן בשינוי הופעתה.
